מחלות ילדים בגן: מה אפשר לעשות? ובמה לצייד את הילד שלכם?

הורים השולחים את הילד שלהם לגן או למסגרת חינוכית אחרת, בהתאם לגילו, מצפים בוודאי לדעת שהוא בידיים טובות, ובעיקר שהוא בריא. הבעיה היא שהם חווים על בשרם פער לא קטן בין התרחיש המצופה לבין מה שקורה בפועל.

זה לא סוד שילדים רגישים במיוחד למחלות, ושהגנים הם כר פורה מאוד להפצה שלהם – במיוחד בשנה קשה מבחינת תפוצת המחלות כמו השנה הנוכחית. לא מדובר רק במחלות המקבלות כותרות בעיתונים דוגמת החצבת, אלא שלל וירוסים וחיידקים שנראה שאין ילד שחסין מפניהם באמת.

שאלה שצריכה להישאל היא מה ההורים צריכים לעשות. על פי ההנחיות הברורות של משרד הבריאות ומשרד החינוך, שגני הילדים מחויבים להן מן הסתם, אסור לשלוח ילד חולה לגן. ליתר דיוק, חל איסור לשלוח ילד לגן ב-24 השעות הראשונות לאחר הופעה של חום של 38 מעלות צלזיוס לפחות אצלו. על אותו עיקרון, צוות הגן אינו מורשה לבצע בדיקה רקטלית בילדים וגם לא להעניק להם טיפול תרופתי. אז מה ההורים יכולים לעשות?

השאלה הראשונה: מתי שולחים לגן?

השאלה המרכזית שעולה במצב הדברים הזה היא כיצד יכול צוות הגן לדעת האם לילד יש חום. האחריות הראשונה היא קודם כל על ההורה, שצריך לוודא שהילד שלו בריא לפני שהוא שולח אותו לגן. לא מדובר כאן רק על פרק זמן של 24 שעות לפחות ללא חום, אלא גם על התחושה הכללית. אם הילד מגלה אי נוחות או נמדד אצלו חום תת פיברילי (חום גבוה של כ-37.3-37.4 מעלות, שאינו נחשב למחלה אבל כן מצריך תשומת לב), חשוב לעקוב אחריו ולבצע כמובן מדידה נוספת לפני ששולחים את הילד לגן.

הניסיון שלנו מראה שהורים רבים אינם מקפידים על כך, וחבל. אצל חלק מהם הדבר נגרם עקב הרצון שלהם לשמור על שגרה בעבודה, ויהי מה, כמו גם חוסר רצון או יכולת להיעדר ממנה ביום נתון. זוהי טעות. הורה שלא מספר לצוות הגן על חום שהתגלה אצל הילד שלו בבדיקה שערך מסכן קודם כל את ילדו ולאחר מכן את שאר ילדי הגן.

הילדים עלולים להידבק במהרה במחלה או בחיידק, לסבול מעצמם או להדביק אחרים. נוצר כאן מעין מעגל קסמים שמקשה על כלל ההורים, וכמובן שגם על הצוות החינוכי שמופקד לשמירה על הילדים שלנו. חשוב לא פחות הוא שלגן אין אמצעים לטפל בחום של ילד, כפי שנדגיש בהמשך, כאשר ילד חולה המגיע לגן עלול להיות פגיע פי כמה בפני מחלות נוספות או סיבוכים של המחלה הקיימת.

מדידת חום בגן

כפי שציינו מעלה, התקנות הנוכחיות של משרדי החינוך והבריאות אוסרות על צוות הגן להעניק טיפול תרופתי למחלות, כשגם סוגיית הבדיקה הרקטלית (שהיא כידוע המדויקת ביותר) היא בעייתית. למרות שידוע לנו על גני ילדים שכן בודקים את הילדים בצורה רקטלית, נקודת המוצא היא שהבדיקה הזו אינה אפשרית בגן משיקולי היגיינה, חדירה ל"מרחב הפרטי" של הילדים וכיוצא בזה.

זה עדיין לא אומר שגני ילדים אינם יכולים לנסות ללמוד על מצב החום של הילדים. גם אם הבדיקה הרקטלית אינה אפשרית, כפי שקורה לרוב, כן ניתן לבצע בדיקה בבית השחי שאינה מוגדרת כפולשנית. הבעיה היא שבדיקה זו אינה נחשבת למדויקת במיוחד, כאשר הפערים עשויים להגיע ליותר מכ-0.5 מעלות צלזיוס – פער משמעותי מאוד. עם זאת כן חשוב לשלוח מדחום לשימושו של הצוות במידת הצורך.

יש כיום כמה מכשירי מדידה המבוססים על טכנולוגיות שונות המוציאות את הפולשנות מתוך התמונה. מדחום המודד את טמפרטורת הילד ללא מגע, לאחר קירוב שלו למצב, יכול לספק תמונה מסוימת לגבי מצב החום. עם זאת, ההתרשמות שלנו ושל מומחים רבים היא שרמת הדיוק של המכשירים האלה עלולה להיות בעייתית במקצת. דוגמא נוספת היא מכשירי מדחום המבצעים את המדידה במגע עם האוזן.

רמת הדיוק שלהם נחשבת לגבוהה יותר (במצב התקין פער כ-0.1 מעלות צלזיוס בלבד), אך עדיין יש צורך בהחלפה של הפיות לאחר השימושים. בנוסף יש להתרשמותנו משתנים מתערבים שעשויים להשפיע על תוצאות הבדיקה ולהביא למשל לפער במדידות בין האוזניים.

המשמעות של כל אלו היא שלא תמיד אפשר להשתמש בכלים המספקים תמונת מצב מלאה לגבי החום של הילד. אבל האם בכלל צריך לדעת מהו החום המדויק? ממש לא בטוח.

צוות מקצועי ומנוסה של הגן יוכל להפעיל שיקול דעת "בריא" ולהחליט בהתאם לחום הנמדד (או אפילו לחום שהוא חש באופן פיזי על הילד), כמו גם להתנהגות של הילד ביום נתון, האם הוא יכול להישאר בגן או שמא כדאי להזעיק את הוריו. ההורים מצידם רצוי שייענו לקריאת צוות הגן, בהנחה שהיא מוצדקת. עם כל החשיבות של העבודה והקושי לצאת ממנה לעיתים, הבריאות של הילדים שלכם חייבת להיות בראש סדר העדיפויות.

מה עם התרופות?

הגן הוא לא בית חולים וגם לא קופת חולים. לצוות הגן אסור, כפי שהזכרנו קודם לכן, לתת לילדים תרופות מכל סוג (וכן, גם אם אתם ממקמים אותן כלאחר כבוד בתיק של ילדיכם). עם זאת, לא מדובר בהכרח בבעיה בלתי אפשרית לפתירה. רוב התרופות מבוססות על נטילה של עד שלוש פעמים ביום, כך שאפשר לתת אותן לילד בבית לפני ההליכה לגן ולאחר החזרה הביתה.

אם בכל זאת נדרש מתן תרופות בשעות שהילד אמור להימצא בגן, ההורה יצטרך להגיע ולתת את התרופות בעצמו. הקושי כאן כפול: מצד אחד הצורך של ההורה להפסיק את השגרה.

מצד שני, העובדה שילד שרואה את ההורה שלו מגיע לגן על מנת להעניק לו תרופה, אך מגלה לאחר מכן לאכזבתו שההורה השאיר אותו בגן. גם כאן, אם אין ברירה ולא מוצאים סידור: אנחנו ממליצים לא לשלוח ילד שאמור לקבל תרופות לגן, גם אם עוברות יותר מ-24 שעות מהחום האחרון שלו.